מוזיאון האושר בקופנהגן (The Happiness Museum): מה רואים, כמה זמן ואיך מגיעים

את המוזיאון הקים Happiness Research Institute, מכון מחקר עצמאי בקופנהגן שעוסק ברווחה ובאיכות חיים. השאלה במרכז פשוטה: איך מודדים דבר סובייקטיבי כמו אושר, ולמה דנמרק מופיעה שוב ושוב בראש הדירוגים.

זה לא מוזיאון של יצירות אמנות. רוב הזמן קוראים, עונים על שאלות ומנסים ניסויים קטנים על עצמכם. מי שאוהב מוזיאונים אינטראקטיביים ייהנה, מי שמחפש אוסף מרשים פחות.

מי עומד מאחורי המוזיאון

Happiness Research Institute הוא צוות קטן של חוקרים שמודד אושר, בודק למה אנשים מסוימים מאושרים יותר מאחרים ומציע איך לשפר איכות חיים בעיר ובמדיניות. בראשו עומד Meik Wiking, שכתב את ספרי ההוגה והלוקה שתורגמו לשפות רבות.

לפי המכון, אנשים רבים ביקשו לבקר במשרד. אבל משרד של חוקרים מול מחשבים לא מעניין במיוחד, ולכן נבנה מקום שמציג את השאלות והתשובות בצורה שאפשר לגעת בה. הסיסמה שלהם: מוזיאון קטן על הדברים הגדולים בחיים.

השם הדני, Lykkemuseet, בא מהמילה lykke, אושר.

מה יש בשמונה החדרים

כל חדר בוחן את האושר מזווית אחרת. בחדר הגאוגרפיה יש אטלס של המדינות המאושרות והפחות מאושרות בעולם, עם שאלה מעניינת: איך פינלנד ופרגוואי יכולות שתיהן להיחשב הכי מאושרות, תלוי איך מודדים.

חדר הפוליטיקה עוסק בממשלות שמודדות רווחה ולא רק צמיחה. בהוטן מודדת אושר לאומי גולמי כבר עשרות שנים, ומדינות נוספות בודקות כיום כלים דומים.

חדר ההיסטוריה עובר על האופן שבו בני אדם הבינו אושר לאורך כאלפיים שנה, מאריסטו ועד ספרי העזרה העצמית. חדר האושר הנורדי שואל למה מדינות הצפון מדורגות כל כך גבוה, למרות שבדנמרק יורד גשם בממוצע כ-170 ימים בשנה. יש גם מעבדה שמסבירה מאיפה במוח מגיעה תחושת השמחה ואיך היא משתנה עם הגיל, וחדר על עתיד האושר שבוחן אם טלפונים ובינה מלאכותית יידעו מה המשתמשים מרגישים.

ניסויים שעושים על עצמכם

החלק הכי זכור הוא החלק האינטראקטיבי. בחדר החיוך מנסים להבחין בין חיוך אמיתי לחיוך מזויף, ולפי תיאורי התערוכה בודקים גם באיזה צד של פני המונה ליזה מופיע החיוך.

יש תחנה שבודקת אם צחוק מדבק אצלכם. שמים אוזניות, שומעים רצף של צחוק ומגלים כמה קשה להישאר רציניים. ויש ניסוי מחשבה מוכר מהפילוסופיה: לבחור בין מכונה שמספקת חוויות נעימות שאינן אמיתיות לבין העולם האמיתי, על כל הכאב שבו.

לצד אלה מוצגים חפצים אישיים שתרמו אנשים מכל העולם, וכל אחד מהם מייצג רגע מאושר בחייו. זה החלק הקטן והמפתיע ביותר.

כמה זמן לתכנן ולמי זה מתאים

המוזיאון קטן. שעה מספיקה לרוב המבקרים, ומי שקורא כל שלט ועושה כל ניסוי יכול להגיע לשעה וחצי. זו עצירה טובה ליום גשום או להפסקה בין אתרים גדולים במרכז, במיוחד כשמשלבים אותה עם ארמון סמוך ורוצים משהו קליל וקצר יותר אחרי שעתיים של אולמות ומוצגים היסטוריים.

ילדים צעירים מאוד יתעניינו בעיקר בתחנות האינטראקטיביות. לבני נוער יש כרטיס מוזל לגילאי 7 עד 17, והתוכן מתאים להם יותר.

כל הטקסטים באנגלית. מי שמתקשה בקריאה ארוכה באנגלית ירוויח פחות, כי חלק גדול מהחוויה הוא קריאה ומחשבה.

שעות פתיחה, כרטיסים והגעה

המוזיאון פתוח בימים ב׳, ד׳, ה׳ ו-ו׳, בשבת ובראשון, מאחת עשרה בבוקר עד שש בערב. ביום ג׳ הוא סגור. הכניסה האחרונה ברבע לחמש וחצי, ב-17:15.

כרטיס אפשר להזמין מראש באתר המוזיאון או לשלם בכרטיס אשראי בקופה. קבוצה של יותר מעשרה אנשים מתבקשת להודיע מראש במייל.

הדרך הנוחה היא קו המטרו M3 עד Gammel Strand, ומשם כ-160 מטר. מהתחנה המרכזית זו נסיעה של כשמונה דקות. אפשר גם לרדת ב-Kongens Nytorv בקווים M1 ו-M2 וללכת כשלוש דקות, או לנסוע באוטובוסים 2A, 23, 31 ו-37 עד התחנה ליד Christiansborg ברחוב Vindebrogade. את כרטיס התחבורה כדאי לסדר מראש, כמו שמוסבר בעמוד לפני הטיסה לקופנהגן.

מה לשלב בסביבה

הרחוב שקט. כל מה שמסביב הוא לב העיר. במרחק דקה עומד ארמון Christiansborg, ואפשר להמשיך משם אל סיור בפרלמנט הדני או אל מוזיאון Thorvaldsens הצמוד לארמון.

במרחק הליכה של דקות ספורות נמצאת כנסיית ניקולאי לשעבר, שהיא היום מרכז האמנות Nikolaj Kunsthal. ומשם זה מרחק הליכה קצר אל Strøget ואל Nyhavn.

מי שהמושג הוגה סקרן אותו יכול להמשיך לסיור רגלי בקבוצה קטנה שעוסק בדיוק בזה: הוגה, אושר והחיים היומיומיים בעיר, עם עצירות לקפה ומאפים.

שאלות נפוצות